בזבוז זמן
"בזבוז זמן", צמד מילים כל כך מוכר, אבל מה הפירוש? מתי אנחנו מתחילים לבזבז את הזמן, הזמן של מי? איך בכלל נוצר צרוף המילים הזה? ובעיקר למה אסור לבזבז זמן?
באחד הבקרים, כשאני "מבזבזת" את זמני סתם כך על החוף, למה מבזבזת? כי זו התגובה של רוב הסובבים אותי: "בזבוז, אם את כבר מבזבזת שעה בחוף הים, אז לפחות תנצלי את הזמן ותעשי הליכה מהירה", פגשתי איש שישב מחוץ לקראוון שלו, חלום חיי. כן, יש לי חלום להיות בעלת קראוון, לנסוע לאן שאני רוצה, מתי שאני רוצה ולכמה זמן שאני רוצה.
התפתחה שיחה ואני סיפרתי שזה חלום חיי והוא, צעיר ממני, שאל למה אני לא מגשימה. תשובתי הייתה כמובן שפעם, כשאוכל להרשות לעצמי. הטיעון הכלכלי לא עבד, כי קראוון זול יותר מכל פתרון דיור אחר, עברתי לטיעון הבטוח ,"אין לי זמן". ואז הוא סיפר לי, שלפני כמה שנים החליט שהוא מיליונר, מיליונר בזמן וכך הוא מתנהג מאז, מבזבז את המון הזמן שיש לו.
בגילי המופלג, הרגשתי שרק עכשיו אני מבינה. המשאב היחיד איתו ירדתי לעולם הזה הוא זמן. קיבלתי אותו בחינם והוא פרטי שלי, בלי שותפים. אני מיליארדרית, כל הזמן הזה הוא שלי, אין צורך לייצר זמן, הוא ישנו. אין לי מה לדאוג שיאזל, עד יומי האחרון יש לי קופה מלאה בזמן וכל מה שנדרש ממני זה לבזבז אותו.
בזמן הבזבוז אנחנו בדרך כלל נהנים, אז מה זה אומר? שהנאה היא דבר פסול, אסור? "לא מרשה לעצמי" מוכר? אנחנו חיים במחשבה מוטעת שאין לנו זמן ולכן מבזבזים את זמננו על דברים שלא רוצים, אוהבים לעשות "כי צריך". רק לשנות את צירוף המילים מאין זמן ליש זמן, פשוט כי זו האמת, יש זמן תמיד ואנחנו אמורים לבזבז אותו, הוא שלנו.
אומרים לילד "זה הזמן שלך ואתה מבזבז אותו". בדרך כלל כייף לו בזמן הזה, זמן של משחק, שמחה, תענוג. המסקנה שלו היא, שהרגשה טובה היא משהו שלילי ואולי מצפים שיסבול. מכירים את המשפט "מה, אני הולך לכייף? אני הולך לעבוד", לא בסדר שכייף בעבודה?
עכשיו כשאני מודעת, אני מבינה עד כמה "הבזבוז זמן" מרחף באוויר ובמחשבות שלי. הרי זה הדבר היחיד שאני יכולה להרשות לעצמי לבזבז ללא הגבלה, זה שלי ויש לי ממנו בשפע. יכולה להקדיש זמן להרגיש ולהבין את האחר, להתבונן סביבי בלי לחץ, להקשיב, לראות וליצור, להוסיף לאוסף הרגעים שלי.
חסכתי כל החיים, צברתי המון זמן, חילקתי לכולם, הייתי ממש קמצנית לגבי עצמי.
זו הפנסיה שלי, אין למי להוריש את הזמן, אז את הירושה הזו אפשר לבזבז ואני הולכת להיות ממש בזבזנית.
"שביעות רצון היא בגדר עושר טבעי" אמר סוקרטס.
